החורף מגיע! 8 אפיקי השקעה מעניינים בשוק דובי

1. סקטור הבנקים

ההשקעה במדד הבנקים ב–202- היתה מוצלחת במיוחד, ויצרה למשקיעים בו תשואה גבוהה של 68%. בעיקר בעקבות התוצאות הכספיות החזקות שהציגו הבנקים בשנה שעברה, במהלכה הם רשמו רווח מצרפי של 18.3 מיליארד שקל – קפיצה של 144% לעומת 2020.

גם את שנת 2022 מניות הבנקים פתחו במגמה חיובית, ולקראת אמצע ינואר 2022 הם נסחרו לפי מכפיל הון (יחס בין שווי שוק להון עצמי) ממוצע גבוה של 1.3, לעומת מכפילי הון ממוצעים של 0.85–0.9 במהלך 10 השנים האחרונות. התמחור בינואר 2022 שיקף מכפילי רווח (יחס בין שווי שוק לרווח נקי) גבוהים של 12–12.5 — לאחר שבמהלך 10 השנים האחרונות הבנקים נסחרו לפי מכפיל הון ממוצע של 0.85–0.9.

לאורך תקופה זאת, נתונים כלכליים רבים העניקו רוח גבית לבנקים בישראל.המשק הישראלי היה בעיצומה של התאוששות ממשבר הקורונה, ולבנקים נותרו היקפים גדולים של הפרשות להפסדי אשראי שביצעו בעקבות לחץ של בנק ישראל ב- 2022, שאותם הם יכלו לבטל, ולרשום הכנסות נוספות.

במקביל, באותם הימים שוק ההון החל החל להתמלא בהערכות על תוואי עולה של הריבית בארה"ב ובישראל, מה שבדרך כלל תורם לגידול בהכנסות המימון של הבנקים. האינפלציה החיובית תרמה להכנסות מימון ועלייה בשווי הנכסים הצמודים למדד, הבנקים חזרו לחלק דיבידנדים, והעלו הילוך בהעמדת אשראי – במיוחד בתחומי משכנתאות ומימון קבלנים לרכישת קרקעות – ובנוסף, חזרו לתת הלוואות למשקי הבית. מכאן, התחזית של אנליסטים ומנהלי השקעות אז (גם עכשיו) היא שהבנקים יציגו גם ב–2022 רווחיות גבוהה.

אבל, וזה אבל גדול – כל זה קרה עוד לפני שהתחילו להיות מורגשות בשטח ההשפעות המקרו־כלכליות השליליות על שוקי ההון וכלכלות העולם, שחילחלו לתמחור של מניות הבנקים הישראליים – כאשר מניות חלק מהבנקים, כמו הפועלים ודיסקונט, ירדו בכ–20% בתוך פחות מארבעה חודשים.

בעקבות זאת, הבנקים נסחרים כיום לפי מכפיל הון ממוצע של 1.14 ומכפילי רווח של 9. מזרחי טפחות, המוביל את מערכת הבנקאות מבחינת נתח שוק במשכנתאות, נסחר לפי מכפיל הון הגבוה במערכת של 1.36. אחריו נמצא הבינלאומי, הבנק השמרני במערכת, שנסחר לפי מכפיל הון של 1.3. לאומי נסחר לפי מכפיל הון 1.13, דיסקונט נסחר לפי מכפיל הון 1, ובסוף הרשימה נמצא בנק הפועלים, שמתומחר בידי השוק לפי מכפיל הון של 0.88.

עם זאת, למרות הערכות בשוק ההון כי הירידות במניות הבנקים עשויות להמשיך גם בחודשים הקרובים, ישנם אנליסטים שכבר חושבים שהירידות הנוכחיות הן הזדמנות כניסה להשקעה במגזר. חלקם מציינים כי מדד המחירים לצרכן הגבוה, של 1.5%, שהיה ברבעון הראשון, בצד המשך צמיחה בתיקי האשראי והפרשות נמוכות להפסדי אשראי — יאפשרו לבנקים להציג ברבעון הראשון של השנה תוצאות חזקות עם רווחים גבוהים.

בנוסף, אותם אנליסטים צופים כי תשואות להון יגיעו לאזור 14% לפחות. גם אם תהיה פגיעה ביחסי הון בעקבות עליית תשואות באג"ח, וגם אם חלק מהבנקים יקטינו במקצת את שיעור חלוקת דיבידנדים מהרווח הנקי – הבנקים ימשיכו לצמוח באשראי, מאחר ועדיין יש ביקושים גבוהים מאוד למשכנתאות, לנדל"ן למגורים ונדל"ן מניב, ויש גם לא מעט חברות תעשייתיות שזקוקות למימון של הון חוזר ולצרכים אחרים.

לדבריהם, הבנקים הישראליים משקפים את הפנים של הכלכלה, ומהווים גורם מרכזי להעמדת אשראי במשק. השינויים בביצועים העסקיים של הבנקים קשורים יותר לשינויים בתחזיות הצמיחה של התוצר. אמנם ברגע שהכלכלה הריאלית נפגעת זה בא לידי ביטוי בפגיעה גם במניות הבנקים, כאשר האינפלציה הגבוהה לוחצת לכיוון האטה – אבל בינתיים, בארץ המצב שונה; שכן להבדיל מההורדות של תחזיות הצמיחה של קרן המטבע בכל העולם, בנק ישראל חוזר ומעריך שהתוצר יצמח השנה בכ- 5.5%.

סיבה נוספת לאופטימיות היא העובדה שגם אם מניחים ששיעור ההפרשות להפסדי אשראי יעלה מרמת אפס ואף שלילית ב–2021 לאזור 0.25% מסך תיקי אשראי, עדיין הבנקים יציגו תשואות להון של סביב 12% – וברמות מחירים כאלו מניות הבנקים חוזרות להיות מעניינות לקנייה. למי שמעוניין בכך יכול להיחשף בהדרגה למניות בנקים ולאסוף אותן. במחירים האלה מדובר בהשקעה עם פוטנציאל יפה לטווח ארוך.

2. שוק הנדל"ן

כל השוואה אפשרית של קצב צמיחת האוכלוסיה בישראל, מול היצע הדיור – מובילה למסקנה שמחירי הנדל"ן ימשיכו לעלות – לפי התחזיות, עד סוף 2022 שיעור התייקרות מחירי הדירות בארץ תמשיך לעמוד על מספר שנתי דו-ספרתי.

לצד ההיצע הנמוך אל מול הביקוש הגובר לדירות, ישנו גורם נוסף להתייקרות מחירי הדיור. על פי מדד תשומות הבנייה למגורים, מתחילת שנת 2022 נרשמה עלייה חדה של כ- 3.4% בעלויות הבנייה, כולל מחירי החומרים ועלות העבודה – דבר שהביא כמובן גם לייקור עלויות הנכסים.

ממשלות ישראל אמנם מנסות (במשך שנים) גישות ומהלכים שונים לעצירת השתוללות המחירים בענף הנדל"ן, כמו למשל תוכניות 'מחיר למשתכן' לזכאים, כמו גם הפשרה מרובה של קרקעות חקלאיות, תעשייתיות ומסחריות והסבתן לשטחי מגורים. ועדיין, בלימה בזמן הקרוב של מחירי הנדל"ן בישראל, היא לא תרחיש סביר.

כנכס מוחשי ופיזי, הנדל"ן לרוב בעל מאפייני גיוון והגנה מפני אינפלציה. הערך מנדל"ן להשקעה קשור ישירות לפוטנציאל השבח שלו ולתזרימי המזומנים הצפויים, הקשורים להכנסה הנוצרת על ידי המשתמשים בנכס. עם זאת, מדובר בקטגוריה רחבה, עם מגוון רחב של פרופילי סיכון-תשואה וסוגי נכסים.

נדל"ן מניב צמוד מדד, פונה למשקיעים בשל מקור התשואה היציב יחסית לתיק. נכון לעכשיו, תשואות שמתקבלות מנכסים מסחריים פרטיים באיכות גבוהה, עולות על אלו של איגרות חוב באיכות גבוהה, מה שמספק כר הכנסה פוטנציאלי גדול יותר לתיק כדי לקזז השפעות אינפלציוניות.

בניגוד לאג"ח מסורתיות, שבהן ריבית הקופון קבועה בנקודת ההנפקה, ההכנסה שמקורה בנדל"ן עשויה לגדול לאורך זמן כתוצאה מהעלייה בהסכמי השכירות. בסביבה אינפלציונית המאופיינת בכלכלה חזקה, הגדלת עלויות תשומות הבנייה וביקוש לשטח העולה על ההיצע הזמין, מאפשרים למשקיעי הנדל"ן ליהנות הן מהכנסות גבוהות יותר משכירות והן משבח הנכס.

בחן את עצמך, האם אתה מסוגל להרוויח מהשקעה במניות?

3. שוק האנרגיה המתחדשת

זמן קצר לאחר הפלישה של צבא רוסיה לאוקראינה, גרמניה הגיבה לתוקפנות הרוסית בעצירת נורד סטרים 2, צינור הגז השנוי האסטרטגי המקשר בין שתי המדינות. ולמרות שסביר להניח שהיא תקבל את הגז שלה מאזורים אחרים בטווח הקצר, גרמניה עשויה לבחור להחליף את היצוא הרוסי במקורות אנרגיה מתחדשים בטווח הארוך יותר. התפתחות סבירה כזאת עשויה להוות נקודת מפנה באימוץ מקורות אנרגיה ירוקים יותר ברחבי אירופה.

ישנה כיום דרך לקבל חשיפה רחבה באמצעות תעודות סל שונות, כמו למשל תעודה הסל בעלחת השם הארוך – Lyxor MSCI New Energy ESG Filtered (DR) UCITS (טיקר: NRJ), שנסחרת בנקודת כניסה אטרקטיבית לאחר התיקון האחרון שלה.

4. שוק הנפט

הנפט, מטפס בתקופות מלחמה בגלל החשש מפני פגיעה במתקני נפט חיוניים ופגיעה באספקת הסחורה. אומנם אלטרנטיבות כגון אנרגיות מתחדשות הולכות ותופסות תאוצה, אבל נכון לעכשיו העולם כולו עדיין מאוד תלוי בנפט, והסיכון של מחסור בו, שמתחזק במקרים של מתיחויות גיאופוליטיות, בעיקר אם מדינות מפיקות נפט מעורבות בהן, מקפיץ את מחירו. אך האמת היא שקשה מאוד לחזות את מחיר הנפט לאורך זמן, וכפי שזינק הוא גם יכול לרדת. לכן כדאי להכיר גם את אפשרויות ההשקעה בנפט.

5. יפן

במבט ראשון, יפן לא נראית אלטרנטיבה טובה במיוחד. ארץ השמש העולה התאוששה לאט יחסית ממשבר הקורונה, הבנק המרכזי שלה קימץ מאוד בהרחבת המאזן שלו והממשלה עצמה לא הזרימה כמויות מאסיביות של אשראי למשק. ולמרות זאת, ישנן מספר סיבות שהופכות אותה להשקעה מעניינת לאור המצב בשווקים.

ראשית, יפן סוחרת לאחרונה במכפיל רווח של 13 בערך – הערכת שווי נמוכה מאוד. בנוסף, יש לה ריבית ריאלית שלילית, מכפיל רווח צמיחה של 0.7 וזה אחד השווקים הזולים מבין השווקים המפותחים.

יתרון גדול נוסף שהופך אותה יעד מעניין להשקעה הוא שער חליפין זול מאוד והעובדה שהתחזקות המטבע הסיני החזירה ליפן כוח תחרותי. גם החברות ביפן חוו התכווצות מרווח משמעותיות מאוד – לא רק בגלל עלויות ייבוא גבוהות אלא גם בשל בעיות בהיצע.

היבט נוסף במשוואה הוא תחזית להקלה במחסור במוליכים למחצה. במהלך המגפה ולצד משבר הייצור והאספקה שנוצרו בעקבותיה, יפן התקשתה להשיג רכיבים חיוניים לתעשיית הרכב, מה שגרם לכך שהפעילות הכלכלית הייתה מתחת למגמה. כעת, ניכר שיפור בסוגיה זאת.

כמו כן, ליפן יש יתרון אחד במיוחד בתקופה של עלייה בשיעורי הריבית, מאחר ובנק יפן מחויב לרסן את הריבית. המשמעות הצפויה אם כך היא שמדד טופיקס אמור להיות הרבה פחות תנודתי עבור מניות, אג"ח ואפיקי השקעה אחרים. מתוך ניתן להסיק שבנק יפן מפגר בכ- 6 חודשים אחרי בנקים מרכזיים אחרים בקצב העלאת ריבית ובכך מפחית ההסתברות לטעות במדיניות.

6. חברות ביטחוניות

עם פרוץ המלחמה בין רוסיה לאוקראינה ב–24 לפברואר, הציגו המניות הביטחוניות ביצועי־יתר ניכרים ביחס למדדים המרכזיים. למרות הציניות שבדבר, צריך לומר שעימותים צבאיים מספקים למניות ביטחוניות את שעתן היפה ביותר.

עם זאת, נתונים היסטוריים מראים כי בדרך כלל הביצועים העודפים נמחקים תוך חצי שנה. כך קרה למשל בעימותים קודמים, כולל מלחמת גאורגיה־רוסיה ב–2008 וסיפוח חצי האי קרים ב- 2014. מנגד, לאחר פיגועי 11 בספטמבר בשנת- 2001, שמר המגזר הביטחוני על הביצועים העודפים.

המניות הביטחוניות מגיעות לעימות לאחר שנתיים של ביצועי חסר שהתחילו עם משבר הקורונה ביחס למדדים המובילים. ביצועי החסר בתקופת משבר הקורונה היו בניגוד להתנהלות שראינו בארבעת המשברים הקודמים.

באופן היסטורי הסקטור החברות הביטחוניות השיג ביצועים טובים יותר בתקופות של גידול משמעותי בתקציבי הביטחון או כאשר תשואת תזרים המזומנים החופשי של הסקטור משמעותית גבוהה ביחס ל–S&P 500. למעשה, מה שמכתיב את התקציבים ברמה הביטחונית היא רמת האיומים ולא איזו מפלגה בשלטון בארה"ב או גירעון בתקציבי ממשלה.

מאפיין חשוב נוסף, במיוחד בתקופה הנוכחית, הוא מבנה החוזים בתעשייה שמקושרים למחירי חומרי גלם. המתאם בחברות הביטחוניות בין תזרים המזומנים החופשי לבין תשואת אג"ח הוא אפסי — ולכן הסקטור הוא לרוב אפיק השקעה אטרקטיבי בתקופות אינפלציוניות. מאפיינים אלה הביאו את התחום להציג תשואה עודפת ביחס למדדים המרכזיים לאורך השנים.

נראה כי בעימות הנוכחי, בשונה מהסבבים הקודמים של רוסיה, העולם המערבי בכלל והאיחוד האירופי בפרט, התעוררו למציאות שהצבא אינו מוכן לעימות צבאי משמעותי מול מעצמה אחרת. רמת האיומים בעולם ממשיכה להיות גבוהה — גם מכיוון סין ואיראן — והיא צפויה להביא לתמיכה בהמשך צמיחת תקציבי הביטחון הממשלתיים בטווח הבינוני.

כך לדוגמא, גרמניה היתה הראשונה להודיע שמטרתה להגיע לתקציב ביטחון של 2% מהתמ"ג ב- 2024 ביחס ל- 1.5% ב- 2021.מדובר בתוספת של כ- 16.5 מיליארד יורו מדי שנה. בנוסף, תהיה תוספת חד־פעמית בסך 100 מיליארד יורו (כפול מהתקציב השנתי) לשם מוכנות צבאית, בדגש על כלי טייס.
בזווית הישראלית, לאלביט מערכות יש חשיפה מהותית יחסית לאירופה עם כ–17% מההכנסות וסל מוצרים רחב.

מספר נקודות שחשוב להביא בחשבון הן שהמלחמה בין רוסיה לאוקראינה כבר העלתה מאוד את התמחור של החברות הביטחוניות, המלחמה נמצאת בעיצומה והסקטור צפוי לתנודתיות גבוהה המושפעת מהתפתחויות והכרזות גיאו־פוליטיות – ובנוסף, התחום סובל מאתגרים בשרשרת האספקה שצפויים להעיב על הצמיחה ב–2022.

עם זאת, רמת האיומים המשמעותית מביאה לשינוי תפישתי של הממשלות בנוגע למוכנות צבאית שלהן, ואלה מחליטות להגדיל את תקציבי הביטחון. זהו הגורם המרכזי לביצועים העודפים של הסקטור לאורך זמן.

כל זה אומר שהשקעה בסקטור צריכה להיות סלקטיבית: בחברות בעלות חשיפה ניכרת למדינות עם תקציבי ביטחון צומחים ולתוכניות שצומחות בתקציבי הביטחון. חברות אלה יידעו לתרגם את המצב בשטח לשיפור ניכר בתוצאות בטווח הבינוני.

7. מיזמי תשתית

תשתיות זה כל מה שאתם רואים כשאתם נוסעים ברחבי הארץ – גשרים, כבישים, רכבות. הפרויקטים האלו הם פרויקטי ענק והמדינה נמצאת בהיקף השקעות עצום. השתתפות הציבור בהחלט יכולה לעשות טוב לשני הצדדים – גם למגייסים וגם למשקיעים. כיום יש קרנות שמתמחות בתחום התשתיות והתשואות שלהן טובות, אם כי, חשוב להדגיש הפרויקטים האלו לוקחים זמן וצריך סבלנות.

מיזמי התשתיות כוללים מספר תחומים: הפקה, טיהור וטיוב מים, הובלת וחלוקת מים ומי קולחין, התפלת מים, טיהור שפכים ואיסוף, מיון, הובלה ומחזור של פסולת; הקמה והפעלה של כבישים, הסעת המונים והיסעים, נמלי ים, נמלי תעופה וחניונים נלווים; ייצור חשמל, זיקוק מוצרי דלק, הקמת והפעלת תשתיות הולכה וחלוקה של חשמל, מוצרי דלק וגז טבעי ומתקני אחסון של מוצרי דלק וגז טבעי; הקמה והפעלה של תשתיות טלפוניה, אינטרנט, רדיו טלפון נייד (רט"ן), כבלים, לוויין והפצת שידורים; או כל תשתית המבוצעת במסגרת הסכם שיתוף פעולה בין המדינה והמגזר הפרטי. בקיצור – אוסף רחב מאוד של תחומים ותתי תחומים.

8. חברות הקשורות לשוק חומרי הגלם

הסיבה העיקרית לאינפלציה הנוכחית היא עליית מחיר חומרי הגלם, בעיקר האנרגיה, אבל לא רק. אם כך, אז אולי כדאי בכלל להשקיע בחומרי הגלם? לא בטוח. נראה שמחיר חומרי הגלם עצמם כבר ברמה גבוהה יחסית. יש אמנם כאלה הסבורים שמחיר הנפט יטפס עד 140 דולר לחבית ואולי אפילו יותר, אך זוהי הערכה ספקולטיבית.

כוחות בינלאומיים אדירים, כמו נשיא ארצות הברית ומנהיגי אירופה פועלים כדי שזה לא יקרה. ייתכן כמובן שהם יכשלו, אך זה לכל הפחות מאד ספקולטיבי להמר נגדם. בהקשר הזה, זהב נחשב במשך שנים ארוכות כגידור מפני אינפלציה, למרות שבעשר השנים האחרונות הזהב כמעט לא הניב תשואה למשקיעים, וגם מתחילת ההתפרצות האינפלציונית הנוכחית הוא לא ממש מראה תוצאות, כך ששווה לחשוב שוב לפני שהולכים בכיוון הזה.

ייתכן שדווקא חברות העוסקות בתחומים האלו נראות יותר מעניינות להשקעה. מחיר חומרי הגלם הגבוהים יאפשר להם להמשיך לייצר רווחים בקצב מהיר יחסית, והרווחים הגדלים יאפשרו הגדלת ייצור שיגדיל שוב את ההכנסות וכו'. בקטגוריה הזו נמצאות חברות הקשורות לאנרגיה, מתכות, סחורות חקלאיות, כימיקלים וכדו', שהן הראשונות להנות מהאינפלציה הגבוהה.

לסיכום

הניסיון ההיסטורי מלמד אותנו שכמעט בכל תנאי שוק, ניתן לאתר אלטרנטיבות השקעה ששומרות ולעיתים אפילו מצליחות להגדיל את התשואה על הכסף. חשוב מאוד לציין כי חלק מאפיקי ההשקעה שהזכרנו בכתבה
מיועדים לטווח זמן קצר וחלקן יותר ארוכות טווח, כך שיש לעקוב מקרוב ובאופן רציף אחרי השינויים בשווקים. כך למשל, מחירי הנפט והגז עשויים לצלול משמעותית ברגע שיתקבל סימן כלשהו לגבי הסכם בין רוסיה לאוקראינה.

בכל מקרה, תמיד מומלץ לערוך מחקר עצמאי בנושא ועל גביו להוסיף גם התייעצות עם מומחי השקעות מנוסים שכבר חוו משברים כלכליים ומכירים את שוק ההון לפרטי פרטים.

סדרת הסרטונים החינמית הזו תראה לך סוגי השקעות מגוונות >>>