דף הבית חדשות שוק ההון טעות טרגית שעלולה לפגוע בביטחון הלאומי של ארה”ב. פרויקט הראשון יוקם במודל דירה להשכיר באילת. פלוס 2 מניות חמות.

טעות טרגית שעלולה לפגוע בביטחון הלאומי של ארה”ב. פרויקט הראשון יוקם במודל דירה להשכיר באילת. פלוס 2 מניות חמות.

רכישות האג”ח במסגרת תוכנית החירום בעקבות מגפת הקורונה. פרויקט ראשון יוקם באילת להשכרה לתקופה של 15 שנה. ומיהו המשקיע המיליארדר אשר כינה את היוזמה “טעות טרגית” שעלולה “לפגוע בביטחון הלאומי של ארה”ב.

0

לראשונה מאז הקמתה, הושלם מכרז לפרויקט שכירות ארוכת טווח באילת.

עיר התיירות הדרומית של ישראל מנסה כבר שנים ליצור מנועי צמיחה נוספים, בוודאי לאחר הטראומה הכלכלית שהיא חוותה מאז תחילת מגיפת הקורונה. עכשיו, נראה שמשהו מתחיל לנוע לכיוון הנכון מבחינתה. בימים האחרונים החברה הממשלתית ‘דירה להשכיר’ הודיעה כי חברת עץ השקד זכתה במכרז לבניית פרויקט עם 140 יחידות דיור שיושכרו לטווח ארוך בשכונת שחמון בעיר.

במכרז, המשותף לרשות מקרקעי ישראל (רמ”י) ומשרד הבינוי והשיכון, התמודדו 4 חברות וזכתה בו קבוצה בהובלת חברת עץ השקד, שתשלם למדינה על הקרקע כ-40 מיליון שקל כולל עלויות פיתוח.

הפרויקט הראשון יוקם במודל דירה להשכיר באילת, כאשר כל יחידות הדיור מיועדות להשכרה לתקופה של 15 שנה. 25% מכלל יחידות הדיור בפרויקט ישווקו במחיר מופחת לזכאים באמצעות הגרלה. המתחם משתרע על שטח של כ-17,500 מ”ר ויכלול 11 בניינים בבנייה רוויה בגובה של 4-6 קומות.

על פי המכרז, חברת עץ השקד מחויבת לתפעל ולתחזק את הפרויקט לתקופה של 20 שנים באמצעות חברת ניהול ובהתאם למפרט תחזוקה שמוגדר על ידי חברת ‘דירה להשכיר’.

יקום הקריפטו .VS השמרנות הבנקאית הישראלית – סיבוב 230 (לא סופי)

ביטס אוף גולד (Bits of Gold), הברוקר וזירת המסחר במטבעות קריפטו הבולטת בישראל, שלחה מכתב לרשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון, בו הודיעה כי ביצעה את כל ההתאמות הדרושות כדי לפעול לפי התיקון החדש בצו לאיסור הלבנת הון – לפיו עליה לשמור פרטים מזהים על אודות הסוחרים ולדווח על פעולות לרשויות.

כעת, לבנקים יהיה קשה יותר לסרב לקבל הפקדות של כספי FIAT שמקורם בהשקעות ומסחר במטבעות קריפטו, בטענה כי “מקור ההכנסות מפוקפק” וכי הם חשופים בכך להלבנת הון ולמימון טרור.
בזמן שמדינות מתקדמות רבות בעולם עוסקות או כבר השלימו מהלכי רגולציה מקיפים ומפורטים המסדירים את החקיקה והמיסוי של תחום מטבעות הקריפטו, כאן, בישראל, אומת הסטארט-אפ, סוחרים רבים עדיין נתקלים בקשיים בבואם להפקיד כספים שמקורם במסחר במטבעות וירטואליים בבנקים בישראל. מן הסתם, הם נתקלים בקושי זהה כאשר הם רוצים להוציא כסף (כספם שלהם, לא של הבנק, חשוב להזכיר) למטרת השקעה או מסחר בשוק הקריפטו.

הסיבה העיקרית לכך, היא היעדר רגולציה ברורה מטעם בנק ישראל בנושא. הערפל הרגולטורי יוצר לימבו חוקי ובנקים רבים מעדיפים לא לאפשר זאת ללקוחותיהם, מחשש שמקור הכספים או שהשימוש בו אינו לגיטימי. זאת, מכיוון שבדומה למזומן, לעיתים קשה לדעת מהיכן בדיוק הגיעו המטבעות ולמי היו שייכים קודם לכן.

בחודש פברואר השנה אישרה ועדת החוקה תיקון לצו לאיסור הלבנת הון, כך שיאפשר פיקוח גם על שירותים שניתנים במטבעות וירטואליים. אבל הדיון בו נדחה עם פיזורה של הכנסת הקודמת. המטרה העיקרית של התיקון היא להחיל את חובות זיהוי והכרת הלקוח, בקרה שוטפת, שמירת מסמכים ודיווח לרשות לאיסור הלבנת הון, גם על גופים המכונים “נותני שירותים בנכס פיננסי”, בהם כאמור גם חברות מסחר במטבעות וירטואליים.

התיקון לחוק פורסם ברשומות ב-14.3.2021 ועתיד להיכנס לתוקפו שמונה חודשים מיום פרסומו, כלומר בחודש נובמבר הקרוב. המהלך של ביטס אוף גולד נועד להקדים למעשה את החברות האחרות שפועלות בתחום בארץ ולמשוך קהלים חדשים. שכן, בחברה סבורים כי המהלך יקשה מאוד על בנקים לסרב ללקוחותיהם להכניס לחשבונם כספים ממסחר בקריפטו.

עד היום, לא מעט לקוחות סבלו שלא בצדק מחסימת העברות בבנקים, שהשתמשו בתירוץ של חוסר רגולציה מתאימה בכל נושא איסור הלבנת הון ומטבעות דיגיטליים. המהלך של ביטס אוף גולד נועד לצמצם את היכולת של הבנקים להמשיך להפנות כתף קרה לתחום, ומצד שני לצמצם מבחינתם את הסיכון שבקבלת הפקדות שמקורן הוא מטבעות קריפטו. בכך, אולי יוסר מחסום משמעותי שמנע עד כה ממאות אלפי ישראלים להיחשף לשוק הקריפטו הצומח בקצב מואץ, לרכוש מטבעות, ולהפקיד רווחים שצברו ממסחר במטבעות דיגיטליים.

הלב של האוצר לא ממריא אל-על

ביום ה’ שעבר, מנכ”ל משרד האוצר, רם בלינקוב, שלח לחברת אל על מכתב תקיף, ובו רשימת דרישות כתנאי לכל סיוע נוסף לחברה. בלינקוב הבהיר שתנאי סף להעמדת סיוע כלשהו של המדינה לחברה, הם שבעלי המניות יעמדו בהתחייבותם להזרים לאל על 43 מיליון דולר כהלוואה נחותה, על פי ההסכם ממרץ 2021, שבמסגרתו העבירה המדינה לאל על 210 מיליון דולר, כמקדמה על תשלומים עבור כרטיסי הטיסה של אנשי אבטחה במטוסי החברה. בעל השליטה באל על, קני רוזנברג, התחמק עד כה ממימוש התחייבות זו.

בלינקוב הבהיר שמימוש התחייבות זו אינו תלוי בכל סיוע עתידי שתקבל אל על, וכי על רוזנברג להזרים את הכסף בכל מקרה. בלינקוב רמז שהמדינה עשויה לדרוש מאל על להחזיר לה את הסיוע שקיבלה אם התחייבות זו לא תמומש, וזאת בהתאם להסכם שנחתם בין אל על למדינה.

על פי מתווה הסיוע שמציע משרד האוצר לאל על, החברה תקבל 50 מיליון דולר במקביל להזרמת הון בעלים – כלומר, הזרמה נוספת של רוזנברג – בסכום זהה. הסיוע נועד להבטיח שחברות התעופה, ובהן אל על, יצלחו את המשבר הנוכחי בענף, שהחריף בעקבות התפשטות זן דלתא של נגיף הקורונה.

בנוסף, משרד האוצר דורש מאל על התחייבות להקטנת פרעונות בגין החוב הפיננסי של החברה למחכירי המטוסים ולבנקים, שנתנו לחברה הלוואות בסכום כולל של 2 מיליארד דולר, וקבלת תזרים עדכני מאושר שיפרט את לוח הסילוקין המעודכן של התשלומים למחכירי המטוסים ולבנקים.

עוד דורש האוצר מאל על להציג התחייבות למכור מטוסים, ופירוט של מספר המטוסים וסוג המטוסים שיימכרו, כמו גם התחייבות למכור חלק משמעותי ממועדון הנוסע המתמיד, ולהציג את הסכום נטו שתקבל מהמכירה, את המועד שבו תבוצע המכירה ואת האופן שבו יגויס הכסף.

את 50 מיליון הדולרים לאל על, המדינה תעמיד לתקופה של 3 שנים, כנגד הנפקת איגרות חוב הניתנות להמרה למניות, ללא ביטחונות וללא ריבית, צמודות למדד המחירים או לדולר בהתאם להחלטת החברה. בתום התקופה תוכל אל על לפרוע את איגרות החוב, או לחלופין להמיר את החוב למניות כחלק מהנפקת מניות לציבור ובהנחה של עד 10% ממחיר ההנפקה לציבור.

המדינה, שמחזיקה כבר עתה ב-14% ממניותיה של אל על, הבהירה כי לא תחזיק ביותר מ-24% ממניות החברה, כך שאת יתרת החוב שלא תומר למניות, תידרש אל על לפרוע במזומן.

הבנק האירופי מצמצם את מסעות השופינג שלו – יאט את קצב ההרחבה הכמותית.

הבנק המרכזי של אירופה (ECB) יאט את קצב רכישות האג”ח שהוא מבצע במסגרת תוכנית החירום שעליה הכריז בעקבות מגפת הקורונה, אך הדגיש כי לא מדובר בתחילת צמצום התמריצים, אלא רק ב”כיול מחדש של הרכישות”. עם זאת, ההחלטה מהווה הודאה של הבנק המרכזי בכך שהתאוששות כלכלת גוש היורו איתנה מספיק כדי להימשך, למרות צמצום התמיכה המוניטרית.

מועצת הנגידים של הבנק האירופי החליטה להאט במתינות את קצב הרכישות לעומת רכישות חודשיות של כ-80 מיליארד יורו (95 מיליארד דולר) שביצע הבנק בשני הרבעונים החולפים, נאמר בהודעה שפורסמה היום.

בכירי הבנק המרכזי שבו והתחייבו להתמיד בתוכנית שהיקפה 1.85 טריליון יורו עד מארס 2022 או מאוחר יותר במקרה הצורך, ואותתו בכך כי טרם הבשילו התנאים לדון בעיתוי או אופן סיום תמריצי החירום. עמדתם נבדלת בכך מזו של הבנק הפדרלי בארה”ב, שמקבלי ההחלטות בו נערכים לתחילת צמצום רכישות הנכסים בהמשך השנה.

למרות שיבושים בשרשרת האספקה העולמית והתפשטות וריאנט הדלתא שמאיימים לפגוע בהתאוששות כלכלת אירופה ולחצים אינפלציוניים בטווח הבינוני שככל הנראה יישארו מתחת ליעד של 2%, בכירי הבנק האירופי התעקשו בשבועות האחרונים כי כלכלת גוש היורו נמצאת במצב שונה מזה של כלכלת ארה”ב, וממשיכה להיות תלויה בתמריצי הבנק המרכזי.

כמו כן, בהחלטתו משבוע שעבר, הותיר הבנק האירופי את הריבית על הפיקדונות ללא שינוי ברמה של מינוס 0.5%, ווהודיע כי הריביות לא יעלו עד שהאינפלציה תהיה באופן מתמשך ברמה של 2%.

בלאקרוק השיקה קרן בשווי מיליארד דולר בסין. ג’ורג’ סורוס לא היה מרוצה

בלאקרוק (BlackRock Investment Management (UK) Limited, חברת ניהול הנכסים הגדולה בעולם השיקה קרן נאמנות בשווי מיליארד דולר בסין, והמשקיע המיליארדר כינה את היוזמה “טעות טרגית” שעלולה “לפגוע בביטחון הלאומי של ארה”ב ודמוקרטיות אחרות”

בטור דעה שפורסם לאחרונה בוול סטריט ג’ורנל, כינה סורוס את היוזמה של בלאקרוק “טעות טרגית” שעלולה “לפגוע בביטחון הלאומי של ארה”ב ודמוקרטיות אחרות”. תחת הכותרת “הפאשלה הסינית של בלאקרוק” טען המיליארדר כי ההחלטה של החברה להשקיע מיליארדי דולרים במדינה היא “השקעה גרועה”, שקרוב לוודאי תגרום להפסדים עבור לקוחותיה.

סורוס הזהיר כי הצעדים שנוקט הרגולטור הסיני בתקופה האחרונה נגד חברות טכנולוגיה סיניות, שגרמו לנפילות חדות בשוקי המניות במדינה, הם סימן שהנשיא שי ג’ינפינג יעשה כל מה שנדרש כדי להישאר בשלטון. לדבריו, בלאקרוק “פשוט לא מבינה” את שי, ו”כיום, ארה”ב וסין מייצגות קונפליקט בני שני סוגים של ממשל: דכאני ודמוקרטי”.

בטור אחר שכתב סורוס עבור פיינשל טיימס ופורסם ב-30 באוגוסט, כתב המיליארדר כי משקיעים זרים בסין ייאלצו בקרוב להתעורר, וציין כי המתקפה של שי על חברות בבעלות פרטית מעידה שהוא “לא מבין את כלכלת השוק”.

השבוע פורסם בבלומברג כי בלאקרוק הצליחה לגייס 6.7 מיליארד יואן (מיליארד דולר) עבור קרן הנאמנות הראשונה שלה בסין, וכי היא משכה יותר מ-111 אלף משקיעים. היוזמה הזו הופכת את בלאקרוק לחברה הראשונה בבעלות זרה שפועלת בתחום קרנות הנאמנות בסין.

חטיבת המחקר של בלאקרוק המליצה בחודש שעבר למשקיעים להגדיל את חשיפתם לסין. מוקדם יותר השנה תיאר המנכ”ל לארי פינק את השוק הסיני כ”הזדמנות משמעותית”.

נכון לספטמבר 2021, בלאקרוק מנהלת נכסים בהיקף של 9 טריליון דולר עבור לקוחותיה ברחבי העולם.

בחן את עצמך, האם אתה מסוגל להרוויח מהשקעה במניות?

כן, אני רוצה לבדוק

2 מניות ששווה לארח בסוכות:

Taiwan Semiconductor

זה כמעט קלישאה להציע שם כמו (Taiwan Semiconductor Manufacturing (NASDAQ:TSM בעיצומו של מחסור עולמי בשבבים; אפשר גם לצפות שמניות של כל אאוטפיט שיכול לעזור להתמודד עם מצוקת האספקה ​​יהיו כבר בערך או קרוב לערכים המקסימליים המקובלים שלהם. מניות טייוואן סמיקונדקטור עדיין לא שם וזו הזדמנות. בדומה למנית אמזון, המניה של יצרנית ההמוליכים למחצה הטיוואנית, נמצאת פחות או יותר היכן שהייתה בתחילת השנה, כאשר המשקיעים לא מוכנים לעקוב אחר הכפלת המחיר שנרשמה בשנה שעברה.

עם זאת, אל תתפלאו אם המניה תתחיל לזוז בקרוב. רק לפני מספר ימים החברה הודיעה כי היא תעלה את מחיריה – שוב – בין 10% ל -20% מאוחר יותר השנה, ואף אחד לא הסתייג. בהתחשב במצב הנוכחי, יצרני הטכנולוגיה מודאגים הרבה יותר מהזמינות של רכיבים מאשר מהעלות שלהם. מצב אידיאלי עבור יצרניות השבבים.

טייוואן סמיקונדקטור עשויה להיות הדרך הטובה ביותר, וזו שזוכה להתעלמות הגדולה ביותר, להרוויח ממצוקת האספקה ​​של שבבים. היא לא רק אחת מיצרניות השבבים הגדולות בעולם, ויצרנית החוזים הפורה ביותר בעולם, אלא שיש לה גם ניסיון וקניין רוחני הרלוונטיים להרחבה רצינית של כושר הייצור של מוליכים למחצה.

Digital Turbine

הוסיפו טורבינה דיגיטלית – ( Digital Turbine (NASDAQ: APPS לרשימת המניות במעקב שלכם. רצוי עכשיו, כשהיא עדיין קרובה יותר לשפל השנה מאשר לשיאי השנה.

Digital Turbine הוא שם הפחות מוכר, עם שווי שוק של 6 מיליארד דולר בלבד. אבל תתנו לגודל הקטן להטעות אתכם. לחברה הזו עדיין יש פוטנציאל צמיחה מבטיח אחרי מספר חודשים מדהימים.

במילים הפשוטות ביותר, Digital Turbine מסייעת ליצרני מכשירים ניידים, מפתחי אפליקציות ויוצרי תוכן דיגיטלי לייצר רווח טוב יותר מהקניין הרוחני שלהם. זהו היבט שעד לאחרונה לא זכה להתייחסות של שוק הסלולר, אך מכיוון שהמגפה הכריחה שורה של חברות להתמקד יותר במקום בו עסקים מתרחשים בשוק המודרני, החברות האלה מבינות יותר ויותר עד כמה הן התמודדו בצורה גרועה עם המִמְשָׁק אדם/מכשיר.

ההכנסות של Digital Turbine לשנת הכספים שהסתיימה במרץ עלו ב -126% משנה לשנה, ואנליסטים רואים מודל גידול במכירות של 280% השנה לפני התמתנות בשנת 2023. הרווחים צפויים לצמוח בהתאם,
מ -0.74 דולר למניה בשנה שעברה ל -1.55 דולר השנה ל- 2.17 דולר בשנה הבאה.

הצמיחה החזויה במכירות עדיין לא הזניקה את מחיר המניות. למעשה, הן עדיין יורדות ב -38% מהשיא של מרץ 2021, אחרי ראלי ענק במהלך המחצית השנייה של השנה שעברה. עם זאת, ייתכן שהמניה בודקת את טמפרטורת המים בבריכה לפני שהיא מזנקת שוב. העובדה שהיא כבר המריאה יותר מ -30% מאז אמצע אוגוסט והנקודה הנמוכה שלה – בנפח שלא היה לנו מאז 2020, זה רמז גדול מכדי להתעלם ממנו.

איך בוחרים מתוך מאות אפשרויות את המניות האטרקטיביות ביותר? סדרת ההדרכות הזו תגלה לך את התשובה.

    הירשמו כעת!
    והיו הראשונים לקבל תוכן איכותי מפורצי דרך משמעותיים בשוק ההון
    בשליחת פרטיך הנך מאשר קבלת עדכונים חשובים ותוכן איכותי מ-D-Broker
    אתה מוגן מספאם, לעולם לא נעשה שימוש לא הולם בפרטים שלך