חוששים לאבד את ההשקעה בתקופה של אינפלציה? הנה מאמר עבורכם
השאלה שכל עולם ההשקעות שואל בזמן האחרון היא האם הזינוק החד באינפלציה ועליית המחירים כמעט בכל התחומים, היא זמנית, כפי שהבנק הפדרלי בארה"ב טוען – או שמדובר באירוע בסדר גודל רציני יותר. במידה והאפשרות השניה היא הנכונה והאינפלציה תמשיך לעלות בקצב גבוהֶ גם בשנת 2022, חשוב שתכירו אסטרטגיות השקעה שהניסיון מלמד שהן מסייעות בהגנה על תיק ההשקעות שלכם
זהב
מבחינה היסטורית, הזהב משיג תוצאות יפות כאשר האינפלציה משתוללת.
הבעיה עם זהב היא שבזמנים רגילים הוא נוטה להציג תוצאות פחות טובות ממניות והוא לא מספק הכנסה. בגלל שערכו של הזהב קשור לרעיון שאנשים אחרים מאמינים שיש לו ערך, הוא גם פגיע לכל מה שמאיים על המעמד הזה. אלפי שנות היסטוריה נותנות לזהב תמיכה מרשימה, אבל ייתכן שהבהלה לביטקוין תשנה את זה.
סחורות
אינפלציה פירושה עליית מחירים ומחירי הסחורות לרוב עולים יותר מהכל, מפני שלוקח זמן רב לבנות מחדש את היכולת לספק את הביקוש.
מניות של מכרות, אסדות נפט ויצרני סחורות אחרים לא הצליחו כמו מחירי סחורות גלם בתקופות של אינפלציה בעבר, אבל עדיין ביצעו טוב יותר משאר השוק. נחושת ונפט עלו ביותר מ־30% השנה ומחיר העץ כמעט הכפיל עצמו בעוד שמניות של חברות גדולות של כרייה ושאיבת נפט עקפו בהרבה את המדדים הרחבים יותר.
שוק הסחורות מסווג לפי לשישה שוקי משנה:
– שוק האנרגיה (נפט, גז, פחם ועוד).
– מתכות פשוטות/תעשייתיות (אלומיניום, פלדה, עופרת, נחושת ועוד).
– מתכות יקרות כמו זהב, כסף, פלטינה.
– שוק הגרעינים (חיטה, תירס, סויה, אורז, כותנה).
– סחורות רכות כמו סוכר, קקאו, קפה.
– שוק הבשר – בקר וחזיר בעיקר.
עבור אדם מהיישוב, שאינו מחזיק מיכלית נפט או אסם תבואה בחצר ביתו, שוק הסחורות הוא שוק וירטואלי לחלוטין. זה אומר שכל משקיע פרטי יכול לנהל מסחר בסחורות במגוון דרכים ובכל סכום השקעה – באמצעות הבנק שלו, גופי השקעה ומסחר מקוון באינטרנט. הדרך הפשוטה ביותר להשקעה בסחורות היא באמצעות תעודות סל.
כיום אפשר למצוא מספר גדול של תעודות סל שפועלות בשוקי הסחורות. רוב התעודות הן בורסאיות (ETFs), וחלקן הן שטרות (Notes) שקשורים לסחורות. מעט תעודות מחזיקות בסחורות ממש (זהב למשל) בכספות, חלק קטן מתוכן מנוהלות בצורה פעילה, ורובן מבוססות בדרך כלל על מדדי מחירי חוזים עתידיים.
דמי הניהול המקובלים בתעודות נעים בין 0.25% ל-3.97%. כ- 85% מהתעודות מתמקדות בקבוצות של סחורות כגון אנרגיה, דגנים, מתכות לתעשייה וכדומה.
הסיכון הנלווה להשקעה בסחורות קיים בשל הצורך לקנות אותן דרך חוזים עתידיים, שההחזרים ארוכי הטווח שלהם תלויים יותר בהבדל בין מחירי סחורות עתידיות שונות מאשר בסחורה עצמה. כך, למשל, יכול לקרות מצב שבו מחיר החוזה החדש גבוה ממחיר החוזה הקיים (אפקט קונטנגו), ואז אפשר לקנות פחות חוזים חדשים, התשואה נשחקת בעקביות ומחיר התעודה יורד למרות שמחיר הסחורה עולה. לדוגמא, נחושת, החוזה העתידי הגדול ביותר בין המתכות התעשייתיות, אשר כבר נמצאת בקונטנגו.
מצב הפוך (בקוורדיישן), בו הביקוש קטן וההיצע המיידי גדול, מה שמגדיל את התשואה, הוא אפשרי אבל מתרחש לעיתים רחוקות.
מניות של חברות חלשות.
גם בתקופות בהן האינפלציה מרוסנת, ישנן חברות המייצרות מוצרים בעלי ביקוש גבוה. החברות האלה, לא צריכות לחכות לאינפלציה גבוהה כדי להעלות מחירים. כוח התמחור שלהן מאפשר להן לעשות את זה, בכל נקודת זמן שהן בוחרות. אבל, כשהמחירים עולים בכל תחום, כוח התמחור של החברות המצליחות, הופך לפחות חשוב וגם לחברות פחות פופולריות יש סיבה (או תירוץ) להעלות מחירים באופן יותר אגרסיבי.
מניות עם כוח תמחור נמוך רשמו ביצועים טובים יותר בשלושה הרבעונים הראשונים של כל תקופת אינפלציה בארה"ב מאז מלחמת העולם ה- 2. אבל מרגע שמשקיעים החלו לצפות לקץ האינפלציה הן ביצעו פחות טוב באופן כללי. כך שבעוד שערך וכוח תמחור נמוכים מציעים הגנה פוטנציאלית בפני אינפלציה, יש צורך לפקח עליהם באופן שוטף.
אגרות חוב של משרד האוצר מוגנות בפני אינפלציה
אגרות חוב של משרד האוצר המוגנות מפני אינפלציה (TIPS) הן המקור הטוב ביותר להגנה מפני אינפלציה מפני שההחזרים וההבשלה שלהם קשורים באופן ישיר למדד המחירים לצרכן. למרבה הצער הן לא זולות, ו־TIPS לעשר שנים מחזירות 0.9% פחות מהאינפלציה. האינפלציה צריכה לעלות לפחות במידה זו במשך העשור על מנת לשמור על כוח הקנייה. אם חששות האינפלציה יתחדשו, מחירי ה־TIPS צפויים לעלות כשיותר אנשים יקנו אותן. אבל בשביל משקיעים המחזיקים בהן עד הבשלתן, ההחזר הטוב ביותר שיוכלו לקבל הוא שיעור האינפלציה, בניכוי 0.9%.
נדל"ן
בדרך כלל, עליית מחירים היא חדשות טובות עבור נכסי נדל"ן להשקעה, מפני שהם למעשה אפיק השקעה עם גידור אינפלציוני מובנה. גם מחירי הנדל"ן וגם תשלומי דמי השכירות מתעדכנים באופן תדיר. למשל, נכסים מושכרים המתאפיינים בחוזי שכירות קצרי טווח, יכולים בזמן אינפלציה להעלות את דמי השכירות בנכס, עם מועד חידוש חוזי השכירות, ולאפשר הגנה כמעט מלאה מפני אינפלציה.
גם בסוגי נכסים עם הסכמי שכירות ארוכים יותר, קיימים לרוב מנגנוני העלאת דמי שכירות אוטומטיים מדי שנה. מנגנונים אלה לעיתים צמודים למדד המחירים לצרכן וכך מהווים הגנה אינפלציונית מלאה לשכירות, ולעיתים כוללים מנגנון עליית דמי שכירות קבוע, אשר על אף שאינו נקבע בהתאם לעליית מדד המחירים לשנה מסוימת, מתנהג בצורה דומה לאורך זמן.
אשראי עם בטוחות
אשראי עם בטוחות הוא אפיק השקעה שמרני אף יותר מכיוון שהוא מיועד גם לתקופות משבר בהן יכולת ההחזר של הלווים נפגעת. למעשה בתרחישי קיצון ערך הבטוחה שיש בהלוואה, מהווה מדד שווי להשקעה והסיבה לכך היא כמובן שהמשקיע יכול לקבל לכל הפחות את שווי הנכס המשמש כבטוחה. למשל, השקעה בהלוואה שניתנה ב-LTV של 50% (סכום ההלוואה עומד על 50% מערך הבטוחה), ולא תשולם על ידי הלווה, תשולם למשקיע באמצעות מימוש הבטוחה. ההשקעה לא תיפגע מכיוון שמשקיע יקבל את סכום השקעתו גם אם ערכה של הבטוחה במועד המימוש ירד ב-50%. חשוב לציין כי מאז קום המדינה, לא נרשם בישראל תרחיש קיצוני של ירידה במחירי דירות מגורים ב-50%.
בחן את עצמך, האם אתה מסוגל להרוויח מהשקעה במניות?
שקל
אם האינפלציה בישראל גבוהה מהאינפלציה במדינות אחרות, אחזקה של מטבע של מדינה יציבה תספק הגנה מסוימת מפני עליית מחירים. אבל עליית המחירים היום תוקפת את ארה"ב, וייתכן שדווקא השקל הוא הגנה טובה יותר מהדולר. השקעה בחו"ל היא מהלך מתבקש משיקולים של פיזור השקעות, אבל לא כהגנה מפני עליית מחירים. אפילו בתקופת ההיפר-אינפלציה בישראל הדולר כמעט תמיד פיגר אחרי עליית המדד.
לשלב את הכל
הבעיה הגדולה ביותר איתה מתמודדים משקיעים היא יצירת תיק השקעות שיהיה מסוגל להתמודד עם אינפלציה, אבל לא יפסיד באופן נורא אם הפדרל ריזרב יפתיע את כולם ויעלה את שיעור הריבית על מנת לחסל את האינפלציה. עם זאת, האינפלציה היא רק גורם אחד שיש לקחת בחשבון בעת ביצוע התאמות לתיק. עבור משקיעים, גיוון בין סוגים שונים של נכסים הוא חיוני, כדי לעמוד בתקופות של חוסר וודאות ובורסות תנודתית. עדיף ליצור שילוב של השקעות שונות זו מזו כדי לעמוד בקצב העלייה במחירים.
כך או אחרת, פגיעה כלשהי בתיק ההשקעות היא בלתי נמנעת. אף משקיע בעולם לא מחזיק תיק השקעות מושלם שמצליח גם כשיש וגם כשאין אינפלציה.
לסיכום:
הצעד הטוב ביותר להגנה על הכסף שלכם, הוא לא להיכנס לפאניקה ולא לבצע שינויים דרסטיים רבים מדי על סמך האינפלציה הנוכחית או תנאי השוק המשתנים. הניסיון מלמד אותנו שאירועים בלתי צפויים יכולים להתרחש וגם מתרחשים, אבל לא כל ההשקעות מושפעות לרעה מהאינפלציה.
השלב הבא הוא לדבר עם יועצי ההשקעות והפנסיה שלכם כדי לוודא של האסטרטגיה הכוללת שלכם יש תוכנית למתן את השפעות האינפלציה על ההשקעות שלכם. אם התיק שלכם לא מוכן לסיכון זה, ייתכן שיהיה צורך בהערכה מחדש והתאמה.